הורות משותפת — מה זה אומר, ומה קורה בבית הדין הרבני?

מה זה "הורות משותפת"?

הורות משותפת פירושה שני ההורים ממשיכים לשאת באחריות ההורית לילדיהם גם לאחר הפירוד. בדרך כלל מדובר בחלוקה שוויונית, או כמעט-שוויונית, של זמני השהות עם הילדים — כך שהילדים נמצאים אצל שני הוריהם באופן משמעותי.

בע"מ 919/15 — ההלכה בבתי המשפט

פסק הדין בע"מ 919/15 של בית המשפט העליון קבע, כי כאשר מתקיימת משמורת פיזית משותפת, יש להתחשב ביחס ההכנסות של ההורים וביחס זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מהם, ובהתאם לכך סכום המזונות יורד. בגישה זו, ככל שהאב משתתף יותר בשהות עם הילדים, כך פוחת חיוב המזונות שעליו לשלם.

ובבית הדין הרבני?

בית הדין הרבני אינו נוהג לפי הלכת בע"מ 919/15, אלא פוסק מזונות על-פי הדין העברי ותקנות הרבנות הראשית, שלפיהן האב נושא בחיוב המזונות ההכרחיים של ילדיו. על כן, גם כאשר נקבעת משמורת משותפת, האב עדיין חייב בתשלום מזונות — והקטנת חיוב המזונות אינה אוטומטית כפי שהדבר נהוג בבית המשפט.

מכאן נובעת דווקא חשיבות רבה יותר לדיון בזמני השהות עצמם בבית הדין הרבני: מאחר שהמזונות אינם יורדים אוטומטית עם הגדלת זמני השהות, יש מקום לטעון ולנהל משא-ומתן ממוקד סביב היקף השהות עצמו — ולא רק סביב שאלת המזונות.

חשוב לדעת

• הורות משותפת אינה אוטומטית — יש להגיש בקשה מתאימה, ולעיתים גם להוכיח שהיא תואמת את טובת הילד.
• היא אינה מתאימה לכל מצב: נדרשת יכולת תקשורת ושיתוף פעולה בסיסי בין ההורים.
• בבית הדין הרבני, הקשר בין זמני השהות לבין המזונות אינו ישיר כבבית המשפט — ויש לטפל בכל נושא בנפרד.

לא מומלץ לנסות לבד

הסדרי שהות ומזונות נקבעים על-פי טובת הילד והדין החל בבית הדין הרבני, וכל מקרה נבחן לגופו. פנו לאיש מקצוע שיסייע לכם לגבש את ההסדר המתאים לילדיכם ולנסיבותיכם. יצירת קשר