ערעור ובר"ע בבית הדין הרבני — מה ההבדל?

מה זה ערעור לבית הדין הרבני הגדול?

בית הדין הרבני הגדול בירושלים יושב כערכאת ערעור בלבד — הוא אינו מקיים בירור מחדש מההתחלה, אלא בוחן את תקפותה של ההחלטה שכבר ניתנה בבית הדין האזורי.

ערעור (ערעור זכות) מוגש על פסק דין — החלטה שמסיימת את ההליך — ויש להגישו תוך 30 ימים ממועד פסק הדין.

מה זה בקשת רשות ערעור (בר"ע)?

על החלטה אחרת — החלטה שאינה מסיימת את ההליך, כגון החלטות ביניים או החלטות סעד זמני — אי אפשר לערער ישירות. יש להגיש תחילה בקשת רשות ערעור (בר"ע), שבה מבקשים מבית הדין הגדול רשות לדון בערעור מלכתחילה. רק אם ניתנת הרשות, מתקיים הדיון בערעור עצמו. יש להגיש את הבר"ע תוך 10 ימים ממועד ההחלטה.

כמו כן, בית הדין הרבני הגדול רשאי להתנות את שמיעת הערעור בהפקדת ערובה — סכום כסף שעל המערער להפקיד מראש כתנאי לשמיעת ההליך, על-פי תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים.

מתי ניתן לערער — שלוש עילות עיקריות

בית הדין הגדול אינו מחליף את שיקול דעתו של בית הדין האזורי בשיקול דעתו שלו; הוא בוחן אם נפלה טעות המצדיקה התערבות. ניתן לערער בעיקר בשלוש עילות:

• טעות בהלכה — כשבית הדין האזורי טעה בפסיקת ההלכה שעליה נשען פסק הדין.
• טעות הנראית לעין בקביעת העובדות או בשיקול הדעת — רק טעות קיצונית וברורה מצדיקה התערבות; לא כל טעות בעובדות היא עילת ערעור.
• פגם חמור בניהול הדיון — פגם שפגע בזכות הצדדים להשמיע טענותיהם או להביא ראיותיהם, והשפיע על תוצאות הדיון.

מתי לא כדאי לערער

• חילופי שיקול דעת אינם עילת ערעור — אי-הסכמה עם פסק הדין אינה בגדר טעות משפטית.
• בית הדין הגדול נוטה שלא להתערב בממצאים העובדתיים של בית הדין האזורי, אלא במקרים חריגים.
• הגשת ערעור אינה מעכבת אוטומטית את ביצוע פסק הדין; יש לבקש עיכוב ביצוע בנפרד.
• ערעור שאינו מוצדק עלול לגרור הוצאות ולהחמיר את המצב — לעיתים הסיכויים והעלות אינם מצדיקים את ההליך.

מה קורה אחרי בית הדין הגדול?

על החלטה של בית הדין הרבני הגדול עצמו לא ניתן לערער עוד.

לא מומלץ לנסות לבד

הליכי ערעור בבית הדין הרבני הגדול מצריכים ניתוח מדויק של פסק הדין, היכרות עם תקנות הערעור הייחודיות וכתבי טיעון ממוקדים. פנו לאיש מקצוע שיבחן את סיכויי הערעור ויסייע לכם להחליט אם וכיצד לפעול. יצירת קשר