חזרה למאמרים

דיני כתובות

זכאות כתובה מול הפסד כתובה: מדריך לפסיקת כתובה בבתי הדין הרבניים

מתי אישה זכאית לכתובתה ומתי היא מפסידה אותה? סיכום עיקרי המדריך המפורט של הרב יצחק אושינסקי, אב״ד בית הדין הרבני ירושלים: מי גרם לגירושין, דין ״עוברת על דת״, התראה, פוליגרף, אי כפל זכויות ועוד.

אחת השאלות המרכזיות שעולות בתיקי גירושין בבית הדין הרבני היא: האם האישה זכאית לכתובה, או שמא הפסידה אותה? המדריך המפורט שפרסם הרב יצחק אושינסקי, אב״ד בית הדין הרבני ירושלים, מרכז 82 כללים מעשיים בנושא, על בסיס שיטות הראשונים, האחרונים ופסיקות בתי הדין. להלן סיכום של עיקרי הדברים, בשפה פשוטה. בסוף המאמר תמצאו קישור למדריך המלא.

מי גרם לגירושין, ולא רק מי פתח את התיק

הכלל המרכזי בפסיקה הוא שהשאלה אינה מי הגיש את תביעת הגירושין, אלא מי גרם לגירושין. אישה שפתחה את התיק מחמת התנהגות הבעל, ואשר הגירושין באים בעטיו, אינה מפסידה את כתובתה. כך נפסק, בין היתר, על בסיס דברי הטור (אבן העזר קיח), שלפיהם אין די בתביעת האישה כדי לשלול ממנה את הכתובה, אלא יש לבחון מי הוא האחראי לגירושין.

מכאן גם שכאשר הבעל עצמו רוצה או מסכים להתגרש, אין האישה מפסידה כתובה רק מפני שהיא זו שפתחה בהליך. וגם הסכמת האישה להתגרש, כאשר הבעל הוא היוזם, אינה מובילה להפסד כתובתה. בעל שמצהיר שהוא רוצה את אשתו אך אינו כנה בכך, אינו נפטר מתשלום הכתובה.

אישה שיזמה את הגירושין ללא עילה

על פי שיטות רבות, אישה שתבעה גירושין ללא הצדקה הלכתית עלולה להפסיד לפחות את תוספת הכתובה, מן הסברה ש״אדעתא למיפק לא כתב לה״. עם זאת, הפסד עיקר הכתובה מותנה בדרך כלל בכך שהיא נדונה כמורדת, והדבר תלוי בנסיבות. כשהבעל והאישה ״מורדים זה על זה״, נחלקו הדעות, ובית הדין בוחן כל מקרה לגופו.

אישה שהפסידה כתובה: סוגי מקרים שנדונו

המדריך סוקר מקרים שונים שהובאו בפני בתי הדין, ובהם:

  • תלונות סרק במשטרה נגד הבעל, ומסירת מידע לרשויות המס (בהתאם לנסיבות ולמידת הנזק).
  • הוצאת שם רע על הבעל, או השפלתו וקללתו בפניו. גם כאן בוחנים האם הדברים נאמרו בעקבות לחץ והתנהגות הבעל עצמו.
  • אלימות כלפי הבעל: מעשה חד־פעמי במהלך ריב אינו בהכרח שולל כתובה, ונטל ההוכחה מוטל על הבעל.
  • כישוף או ניסיון הרעלה: נדרשת הוכחה ממשית. אישה שהוכח שניסתה להרעיל את בעלה מפסידה כתובה, אך חומרים שאינם בעלי השפעה אמיתית אינם מספיקים.
  • מום שהאישה הסתירה מהבעל: התוצאה תלויה בשאלה אם הבעל יכול היה לברר ולא בירר, ואם מחל לאחר שידע.
  • מעשי כיעור, למשל התנהגות שמעידה על חשש לזנות: ייתכן הפסד כתובה גם ללא התראה, אך נדרשת ודאות שהמעשה מצביע על כך, ושיטות הפוסקים בכך שונות.

דין ״עוברת על דת״ והתראה

חלק גדול מהמדריך עוסק בדין ״עוברת על דת״, שבו הפוסקים מבחינים בין דת משה (איסורים שבין אדם למקום, שמכשילים את הבעל) לבין דת יהודית (עניני צניעות). נקודות עיקריות:

  • הטעם להפסד הכתובה הוא בדרך כלל שהאישה מקלקלת את חיי המשפחה ואינה מאפשרת לבעל לחיות עמה, ולא רק עצם האיסור.
  • בדרך כלל נדרשת התראה מצד הבעל, בעדים, אולם באיסור ברור ומפורסם לכול ייתכן שאין צורך בהתראה.
  • אישה ששגגה, שפעלה מתוך כעס, צער, מחלה או חוסר מודעות לחומרת המעשה, אינה בהכרח נחשבת ״עוברת על דת״.
  • אם הבעל עצמו נהג שלא כראוי, או שהמעשה נעשה לאחר הקרע בין בני הזוג בעטיו, אין להפסיד את כתובתה בטענה זו.
  • אם הבעל חזר לחיי שלום עם אשתו לאחר שידע על המעשה, יש מקום לטעון שמחל.

כתובה ואיזון משאבים: ״אין כפל זכויות״

התפיסה המקובלת בבתי הדין היא שאין לחייב בעל בתשלום כתובה במלואה במקביל לתשלום איזון משאבים מכוח חוק יחסי ממון: סכום הכתובה מתקזז מול כספים שהאישה מקבלת ממילא באיזון. עם זאת, חלוקת רכוש משותף השייך לצדדים על פי דין אינה נכללת בכך. כמו כן, אם צפוי שהאיזון יהיה גבוה מסכום הכתובה, ייתכן שבית הדין ימתין עם הדיון בכתובה עד שיתברר היקף האיזון.

פיצויי גירושין

פיצויי גירושין מעבר לסכום הכתובה אינם דבר שבשגרה, והם נפסקים רק במקרים חריגים, בעיקר כדי לשכנע אישה שאינה חפצה בגט להסכים להתגרש. הם נגזרים מחיוב הכתובה, ואין להם מקום כשאין כתובה.

בדיקת פוליגרף בתיק כתובה

בדיקת פוליגרף אינה ראיה הלכתית רגילה. בתי דין שהפנו לבדיקה כזו עשו זאת כאשר שני הצדדים קיבלו בקניין שתוצאות הבדיקה יכריעו. גם אז, סירוב להיבדק אינו מהווה בהכרח הוכחה לחובתו של הסרבן, ויש בתי דין שמביאים סירוב כזה בחשבון כחלק ממכלול השיקולים.

מי נחשב ״מוחזק״ במקרה של ספק

כשיש ספק בזכאות לכתובה, נחלקו הפוסקים אם הבעל נחשב מוחזק (ולכן אין להוציא ממנו כסף בספק) או שהאישה מוחזקת בכתובתה. במקרים שבהם לא ניתן לברר את האמת, בתי הדין נוטים לעיתים לפסוק על דרך הפשרה.

הערה חשובה

כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, והפסיקה בנושא מורכבת ומשתנה בין בתי הדין והדיינים. הסיכום כאן הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כדי להבין מה המצב בתיק שלכם, ובעיקר לפני שמוותרים על כתובה או מסכימים להפסדה, כדאי להתייעץ.

למדריך המלא

המדריך המלא של הרב יצחק אושינסקי, אב״ד בית הדין הרבני ירושלים, כולל מקורות, פסקי דין וניתוח מפורט של 82 כללים: לקריאת המדריך המלא (PDF)

מתאימים את המידע למצב שלכם

אם אתם בהליך גירושין ושואלים את עצמכם מה דינה של הכתובה במקרה שלכם, אשמח לעזור. שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות וללא התחייבות. יצירת קשר

חייגווואטסאפ