מזונות אישה מול מזונות ילדים — מה ההבדל, ומה מגיע למי?

שני סוגי מזונות שנשמעים אותו דבר — אבל שונים מהיסוד

בשיח המשפטי משתמשים במילה "מזונות" כדי לתאר שני חיובים שונים לחלוטין: מזונות אישה — החיוב של הבעל לכלכל את אשתו, ומזונות ילדים — החיוב לפרנס את הילדים. מכיוון ששניהם נקראים "מזונות", נוצרת לא פעם בלבול גם אצל בעלי הדין וגם אצל הציבור. בפועל, מקור החיוב שונה, משך החיוב שונה, וגם התוצאה לאחר גירושין שונה לחלוטין. הבנת ההבדל חיונית לפני כל דיון בבית הדין.

מזונות אישה — חיוב מן התורה על הבעל

מקור חיוב הבעל במזונות אשתו הוא מן התורה, מהפסוק "שְׁאָרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרַע" (שמות כא, י). התורה חייבה את הבעל לספק לאשתו את צרכיה הבסיסיים — מזון, כסות (ביגוד) ומדור, וזאת כחלק מהמסגרת של חיי הנישואין.

מבחינה הלכתית, חיוב המזונות קיים כל עוד הנישואין על מכונם. אולם בפועל, בתקופת פירוד שלפני הגט בדרך כלל אין פוסקים מזונות אישה — אלא רק בנסיבות מיוחדות, כגון כאשר האישה אינה מורדת ואין בידה מקור פרנסה עצמאי.

גובה המזונות נקבע על-פי יכולתו של הבעל ורמת החיים שהייתה מקובלת בין בני הזוג במהלך חייהם המשותפים. ככל שהמשפחה חיה ברמת חיים גבוהה יותר, כך גם גובה המזונות עשוי להיות גבוה יותר.

כתובה — איננה "מזונות"

חשוב להבדיל בין מזונות אישה לבין הכתובה. הכתובה היא סכום כסף קצוב בכתובה (ובתוספת הכתובה) שהבעל חייב לשלם לאשתו עם סיום הנישואין — בגירושין או, חלילה, בפטירת הבעל. זהו סכום חד-פעמי, ואילו מזונות אישה הם תשלום שוטף שוטף הנועד לקיים את האישה ביומיום. שני הדברים קשורים זה בזה, אך הם שני חיובים נפרדים.

מזונות ילדים — חיוב האב (ולא האם)

חיוב מזונות ילדים שונה מיסודו. מקורו בתקנת חכמים (תקנת אושא לגבי קטני קטנים עד גיל שש) ובתקנות הרבנות הראשית (המחייבות את האב עד גיל 15/18). כמובאר בהרחבה במאמר חיוב האב במזונות בניו, חיוב זה חל על האב — ולא על האם, שאינה חייבת אלא לכל היותר מדין צדקה, ורק באב אמיד אף מדין צדקה.

גובה מזונות הילדים נקבע על-פי צרכי הילדים — מדור, מזון, ביגוד, חינוך, בריאות וכדומה — ולא על-פי רמת החיים של ההורים כשלעצמה. כמובן, רמת החיים משפיעה על היקף הצרכים, אך מוקד הבחינה הוא צורכי הילד עצמו.

מה קורה אחרי הגט?

כאן נמצא ההבדל המכריע מבחינה מעשית:

• מזונות אישה — עם מתן הגט וסיום הנישואין, פוקע חיוב המזונות השוטף לחלוטין. אין — הן בדין העברי והן בבית המשפט — חיוב מזונות בן-זוג מתמשך לאחר הגט. עם סיום הנישואין האישה זכאית לכתובתה (ולתוספת הכתובה), אך לא לתשלום חודשי קבוע מאת הבעל לשעבר.
• מזונות ילדים — החיוב נמשך גם לאחר הגט, כל עוד הילדים קטינים ותלויים בהוריהם. האב נשאר חייב במזונות ילדיו עד שיגיעו לגיל שבו חלה תקנת הרבנות הראשית (כיום עד גיל 18, ובתנאים מסוימים אף מעבר לכך). גירושין אינם מבטלים את חיוב המזונות של הילדים.

ומה בתקופת ההמתנה לגט?

בתקופת הפירוד שלפני הגט נפוץ השימוש ב"הסדרי מזונות זמניים" — פסיקה ראשונית של בית הדין שנועדה להבטיח את צרכי היומיום של הילדים עד להכרעה המלאה. בדרך כלל אין פוסקים מזונות אישה בתקופה זו, והתשלום הזמני מופנה כולו למזונות הילדים.

בית הדין הרבני מול בית המשפט — למה התשובות שונות?

בבית המשפט האזרחי נוהגים לשקלל את הכנסות הצדדים ואת זמני השהות עם הילדים לצורך קביעת מזונות הילדים (כפי שנקבע בבע"מ 919/15). בבית הדין הרבני הדין נפסק על-פי ההלכה: מזונות הילדים נותרים על האב. מבחינת מזונות האישה אין הבדל מהותי בין הערכאות — בשתיהן פוקע החיוב עם הגט, ואין מזונות בן-זוג לאחר גירושין. עם זאת, ההבדל בין הערכאות בעניין מזונות הילדים עשוי להיות מכריע, ומכאן גם חשיבות השאלה באיזו ערכאה יתנהל הדיון (ראו: מירוץ סמכויות).

ההבדלים בקצרה

• מקור החיוב: מזונות אישה — מן התורה. מזונות ילדים — תקנת חכמים ותקנות הרבנות הראשית (ומדין צדקה לדעות אחדות).
• משך החיוב: מזונות אישה — כל ימי הנישואין, פוקע עם הגט. מזונות ילדים — עד בגרות הילד, גם לאחר גירושין.
• מי מחויב: מזונות אישה — הבעל לאשתו. מזונות ילדים — האב לילדיו (האם — לכל היותר מדין צדקה).
• בסיס השיעור: מזונות אישה — יכולת הבעל ורמת החיים. מזונות ילדים — צרכי הילד.
• לאחר גירושין: מזונות אישה — אין חיוב כלל לאחר הגט (הכתובה היא נפרדת). מזונות ילדים — החיוב נמשך.

לא מומלץ לנסות לבד

חיובי מזונות מורכבים מאוד, ולעיתים קרובות טענה אחת נכונה — משנה את כל תמונת החיוב. גם כאשר מדובר בהסדר מוסכם, חשוב לבחון כי הוא מבחין כראוי בין הרכיבים ושומר על זכויותיכם. פנו לאיש מקצוע שיבחן את נסיבותיכם המדויקות ויסייע לכם לקבל החלטות מושכלות. יצירת קשר