בג״ץ הוציא צו על־תנאי נגד סמכות ה״כריכה״ של בתי הדין הרבניים: מה זה אומר?

בג״ץ הוציא צו על־תנאי בעתירה שמבקשת לבטל את סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, הסעיף שקובע אילו עניינים נדונים בבית הדין הרבני יחד עם תביעת הגירושין. זו לא הכרעה לגופו של עניין, אבל מי שעומד בפני גירושין כדאי שיכיר אותה.

מהי ״כריכה״?

בית הדין הרבני מוסמך לדון בגירושין בין יהודים. כשמוגשת אליו תביעת גירושין, הוא מקבל סמכות ייחודית גם בעניינים ״הכרוכים״ בה, כגון רכוש, מזונות, משמורת והסדרי שהות. כך אפשר לדון בכל הסכסוך אצל אותו מותב. זה מה שקובע סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג־1953.

על השאלה מי מקדים ופותח הליך, ואיזו ערכאה תדון בסופו של דבר, כתבתי במאמר מירוץ סמכויות: מי שמגיע ראשון, קובע?.

מה השתנה בחוק?

לפי הלכת שרגאי משנת 1969, שבג״ץ שב ואישר בפברואר 2025 (בג״ץ 5988/21), אפשר היה לכרוך בגירושין רק תביעה של הורה להשבת הוצאות על מזונות הילדים, ולא את תביעת המזונות של הילד עצמו.

בנובמבר 2025 חוקקה הכנסת תיקון מס׳ 6 לחוק, כהוראת שעה לשנתיים. התיקון מוסיף במפורש לסמכות הייחודית את מזונות הילדים, כולל מדור, חינוך ורפואה. לפי דברי ההסבר להצעת החוק, התכלית היא שבני זוג יוכלו להסדיר את כל עניינם בבת אחת, בלי לפנות לערכאות נוספות.

לרקע על חיוב מזונות הילדים, ראו את המאמרים חובת האב במזונות בניו ומזונות אישה מול מזונות הבנים.

על מה העתירה?

העתירה הוגשה בדצמבר 2025 בידי עמותת ״ישראל חופשית״ נגד הכנסת, היועצת המשפטית לממשלה והנהלת בתי הדין הרבניים. היא אינה מוגבלת למזונות ילדים. היא מבקשת להכריז שסעיף 3 כולו, או חלקו, בטל, והטענות חלות על כל העניינים הנכרכים, כולל רכוש, משמורת וחינוך.

אלה הטענות העיקריות של העותרת:

• חופש דת וחופש מדת: הכריכה מאפשרת לצד אחד לכפות על השני התדיינות בבית דין דתי.
• גישה לערכאות והליך הוגן: אין ערעור לבית המשפט העליון על פסיקת בית הדין הרבני, ו״מירוץ הסמכויות״ יוצר אי־ודאות ועיכובים.
• זכות הילד: כריכת מזונות הילדים חוסמת את זכותו העצמאית לתבוע אותם בבית משפט.
• שוויון: הדיינים הם גברים אורתודוקסים בלבד, ולכן לטענתה יש הפליה של נשים ושל קבוצות נוספות.
• לחץ בענייני הגט: לטענתה, כשכל העניינים נדונים יחד עם הגט, אפשר להשתמש בו כדי לקבל ויתורים בעניינים אחרים.
• פסקת ההגבלה: אפשר להשיג יעילות דיונית בדרכים פוגעניות פחות, למשל סמכות ייחודית לבית המשפט לענייני משפחה בכל העניינים מלבד הגט עצמו.

אלה טענות העותרת בלבד. המשיבות טרם הגישו את תשובתן.

מה החליט בג״ץ?

ב־1 בנובמבר 2026 (כ״א בחשוון תשפ״ז), לאחר דיון שהתקיים ב־12 באוקטובר, החליטו השופטות דפנה ברק־ארז וגילה כנפי־שטייניץ והשופט עופר גרוסקופף להוציא צו על־תנאי כמבוקש בעתירה, ״מבלי לנקוט עמדה לגופם של דברים״. תצהירי התשובה יוגשו עד 3 בינואר 2027.

חשוב לדעת

• הצו אינו פסק דין. הסעיף נשאר בתוקף עד להכרעה, ובהחלטה אין צו ביניים.
• שאלת הערכאה נשארת רלוונטית. מי שעומד בפני פירוד צריך להכיר את כללי מירוץ הסמכויות, ואת האפשרות לבקש סעד זמני ודחוף עד להכרעה בתיק.
• אפשר להסכים מראש על ערכאה. לפי הפסיקה שמצוטטת בעתירה, בני זוג יכולים להסכים מראש, למשל בהסכם ממון, באיזו ערכאה ידונו. כדאי לבדוק אם קיים הסכם כזה.
• התוצאה פתוחה. העתירה יכולה להידחות, והסעיף יכול להתבטל כולו או חלקו, או להתפרש בצמצום. אעדכן לאחר תשובת המשיבות.

מקורות

• נוסח העתירה בבג״ץ 61483-12-25, ישראל חופשית נ׳ כנסת ישראל ואח׳ (22.12.2025), כולל הנספחים (PDF)
• ההחלטה על מתן צו על־תנאי, בג״ץ 61483-12-25 (1.11.2026) (PDF)
• סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג־1953, ותיקון מס׳ 6 (הוראת שעה), התשפ״ו־2025. נוסח הצעת החוק ודברי ההסבר מצורפים כנספח 1 לעתירה.
• ע״א 120/69 שרגאי נ׳ שרגאי, כג(2) 171 (1969), ובג״ץ 5988/21 פלוני נ׳ פלונית (19.2.2025).

לא מומלץ לנסות לבד

הבחירה בין הערכאות והתזמון של פתיחת ההליך עלולים להשפיע על ההליך כולו, ובמיוחד כשהמצב המשפטי עוד לא התייצב. פנו לאיש מקצוע שיבחן את הנסיבות שלכם ויסייע לכם לפעול בעיתוי הנכון. המאמר נועד למידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. יצירת קשר